ביטוח בריאות ממלכתי פשוט לא מספיק

כאן בדיוק נכנסת לתמונה האפשרות לרכוש ביטוח בריאות פרטי

חוק ביטוח בריאות ממלכתי הוא החוק המסדיר מתן שירותי בריאות לתושבי מדינת ישראל באמצעות קופות החולים. החוק נכנס לתוקפו בראשון לינואר 1995 ויצר מהפיכה של ממש בכל הקשור לדרכי המימון של שירותי בריאות ובתכולתם (חיים רמון שסיים לאחרונה עבודות שירות, היה הרוח החיה מאחורי חקיקתו של חוק זה).

עד לחקיקתו של חוק ביטוח בריאות ממלכתי, כל אזרח שרצה לקבל שירותי בריאות, נדרש לשלם דמי חבר לקופת החולים אליה החליט להצטרף. דמי החבר היו מקור המימון של קופות החולים, בדיוק כמו שהפרמיות מממנות את חברות הביטוח.

עולה חדש? תושב חוזר? ליחצו כאן ותדעו מה הזכויות שלכם

לא הייתה חובה כל בחוק להיות חבר אחת מקופות החולים. מי שידו לא הייתה משגת לשלם דמי חבר, הופקר לגורלו. מי שכסף לא חסר לו קיבל שירותי רפואה פרטיים, יקרים ומפנקים.

הקיטוב הזה, בין האזרח שיש לו יותר מדי לאזרח הקטן שאין לו לשלם עבור דמי חבר, לא עשה טוב לשר הסוציאליסטי דאז, חיים רמון. אז קראו לזה מדינת רווחה שצריכה לדאוג לאזרחים החלשים ולשם שינוי, עשו משהו בכיוון. היום המגמה הפוכה. המדיניות השתנתה.

לקבלת הצעות ביטוח בריאות משתלמות, שמתאימות לכם בדיוק
לחצו כאן: ביטוח בריאות

המחשבה שעמדה ביסוד חקיקת חוק ביטוח בריאות ממלכתי, נשענה על מרכיבים של שוויוניות וערבות הדדית. מושגים שכמעט לא קיימים היום, לדאבוננו. הבשורה שהביא עמו החוק, נתפסה כמהפכנית. לא יתכן שיהיה אזרח אחד בישראל שלא יקבל שירותי בריאות, גם אם אין לו לשלם. העשיר יתמוך בעני. נשמע מבטיח, מעודד ומתאים לעת ההיא...

קיראו בהרחבה: ביטוח בריאות באנגליה   מה חשוב לדעת לפני שרוכשים ביטוח בריאות פרטי

החוק הוסיף לביטוח הבריאות עוד כמיליון תושבים, שלא היו מבוטחים או מבוטחים חלקית, קודם לכן. המבוטחים החדשים נמנו בעיקר על השכבות החלשות. חלק מהחדשים היו גם עשירים שלא נזקקו לקופת חולים.

נוצר מצב, שמס הבריאות, ששילמו המבוטחים שנוספו, היה נמוך במידה רבה מעלות השירותים הרפואיים שסופקו להם.

כתוצאה מכך, התחייבה העלאה במס בריאות. תקרת מס ההכנסה החייבת במס הועלתה בהתאמה. החברים הוותיקים של קופות החולים נשאו בעיקר הנטל וסבסדו מבוטחים מיעוטי היכולת.

מאז שחוקק החוק, נגבים דמי הביטוח באמצעות המוסד לביטוח לאומי. גובה התשלום נקבע בהתאם להכנסתו של כל אזרח והוא מועבר ישירות אל קופות החולים. כמו חוקים רבים, גם חוק ביטוח בריאות ממלכתי לא צפה פני עתיד.

מי היה מאמין שנגיע למצב, ששכבות רבות באוכלוסיה לא תהיינה מסוגלות לשלם דמי חבר, לצורך רכישת תרופות בסיסיות?

שלא לדבר על תרופות יקרות. מי בכלל חשב על אפשרות, שאזרחים שעבדו כל חייהם וחסכו לפנסיה, ידרשו לבחור בין לשלם את חשבון החשמל לבין לרכוש תרופות מצילות חיים, מכספם הפרטי. למה זה קורה?  

חוק ביטוח בריאות ממלכתי לא מכסה את ההוצאה על התרופה שלא שאינה נכללת בסל הבריאות. לשם כך בדיוק צריך ביטוח בריאות פרטי.

קיראו בהרחבה על: הפחתת ההשתתפות העצמית ברכישת תרופות