ביטוח מנהלים - למי הוא מתאים?

ביטוח מנהלים הוא, למעשה, חוזה פוליסה הנחתם בין המבוטח לבין חברת הביטוח וכולל לרוב תנאים קבועים שאינם ניתנים לשינוי במהלך כל תקופת הביטוח.

במסגרת הפוליסה שבין הצדדים, המבטחת נושאת בסיכון הביטוחי הקיים, בעוד המבוטח מצידו משלם סכום כספי חודשי קבוע. כמו במקרים אחרים, בעת התממשות אחד המקרים הקבועים בפוליסה שלך החברה תישא בהוצאה ותשלם לפי התנאים שנקבעו בין הצדדים, ובכל מקרה לאחר היציאה לפנסיה.

לקבלת הצעת מחיר לביטוח מנהלים איכותי מלאו את הטופס שבראש העמוד!

כל מי שרוצה לדעת יותר ולהכיר מקרוב את הנושא מוזמן להמשיך לקרוא...

תוחלת החיים של ביטוח מנהלים מתקצרת

לפני שנות דור החלו חברות הביטוח במכירתן של פוליסות ביטוח חיים שהמרכיב העיקרי שלהן הוא תוכנית חיסכון לפנסיה. כדי לקדם את שיווקן ומכירתן הדביקו להם שמות נוצצים עם ניחוח יוקרתי כמו "ביטוח מנהלים". לבלר חסר סיכוי להתקדם למשרת ניהול התנחם בפוליסה על שמו שנושאת תואר מנהל.

הקסם פעל והפוליסות נמכרו כמו לחמניות. הפרמיות לחיסכון הופרשו מהמשכורת של העובד ומהמעסיק בסכום מצטבר של כ-10% מהשכר החודשי. 8.33% נוספים הופרשו על ידי המעסיק לפיצויים. מה בכל זאת היה בפוליסות ביטוח מנהלים שקידם ומינף את מכירתן בכמויות מרשימות.

בעל הפוליסה התעניין לדעת מהו גובה הקצבה החודשית שיקבל כאשר יצא לפנסיה, לאחר עשרות שנים של הפרשות לחיסכון. סוכן הביטוח שהציע לו את הפוליסה הרגיע אותו והפנה אותו לסעיף בפוליסה שנקרא "מקדם קצבה מובטח".

לקריאה נוספת: תוחלת החיים של ביטוח המנהלים

המבוטח הצעיר ביקש לדעת מה מובטח ולמה. הסוכן הסביר לו שאם יצליח לחסוך במשך כל שנות עבודתו, נניח, מיליון שקל, הסכום הנחסך יחולק במספר קבוע וסגור מראש של חודשים, שהם למעשה סך תוחלת החיים הסטטיסטית הצפויה של המבוטח, לפי תחזית לוחות התמותה, שנתוניהם משתנים עם השנים.

כך לדוגמה, אם נקבע בפוליסה מקדם 200 זה אומר, שחברת הביטוח סוגרת מראש עם המבוטח שהיא תשלם לו במשך 200 חודשי חיים, שהם 16.6 שנים קצבה חודשית בסך 5,000 ₪ (מיליון מחולק ל-200). תוחלת החיים לאחר הפרישה לפנסיה מובטחת ומגודרת מפני שינויים ועדכונים הצפויים לפי כל התחזיות, לרשום עלייה בתוחלת.

במידה וחברת הביטוח לא הייתה מבטיחה מראש את מקדם תוחלת החיים והייתה מוכרת פוליסה שגובה קצבתה החודשית מושפע מעדכון לוחות התמותה, כמו בקרנות הפנסיה הקיימות שלא מבטיחות תוחלת חיים ומשלמות קצבה לפי לוחות טבלאות תוחלת חיים מעודכנות, אז המבוטח היה מקבל קצבה יותר נמוכה על אותו סכום של מיליון ₪ שנחסך עד ליציאה לפנסיה.

מומלץ לקרוא: ביטוח פנסיוני

ככל שתוחלת החיים מתארכת, מעבר ל-200 חודשים ועד ל-240 לדוגמה, כפי שצופים האקטואריים, אז אותו סכום של מיליון שקל יחולק ב-240 וסכום הקצבה החודשית ירד מ-5,000 ₪ שהיו מובטחים לסכום של 4,166 ₪, הפסד משמעותי של 834 ₪ מדי חודש עד סוף החיים.

לפי כל הנתונים המדווחים נרשמה עליה בתוחלת החיים במהלך השנים כתוצאה משיפור באיכות החיים, בשירותי הרפואה, התזונה ואיכות הסביבה

דוח של משרד הבריאות שפורסם לפני כשנה (2011) קובע שתוחלת החיים בישראל עלתה ב-30 השנים האחרונות בתשע שנים בממוצע. תוחלת החיים הממוצעת לנשים נכון לשנת 2010 היא 83.4 ולגברים לאותה שנה 79.6. במגזר הערבי תוחלת החיים לגברים ונשים קטנה ב-4 שנים בממוצע.

בעצם הבטחת מקדם הקצבה, חברת הביטוח לוקחת על עצמה סיכון שתוחלת החיים תעלה מעבר לסך השנים שסגרה עם המבוטח לצורך תשלום קצבתו הקבועה, החל מיום פרישתו לגמלאות.

ניהול סיכונים זהו הביזנס של חברת ביטוח. ובתור שכזו היא מבצעת חישובים אקטואריים הלוקחים בחשבון את סך ההכנסות הצפויות מהעובד והמעסיק בתוספת דמי ניהול גבוהים לעומת הקצבה שתידרש לשלם לפנסיונר המבוטח.

כדי לעמוד בהתחייבויות העתידיות, נדרשת המבטחת לעתודות כספיות המיועדות לתשלום הקצבאות. ענף הביטוח מפוקח ומוסדר על ידי המפקח על שוק ההון והביטוח במשרד האוצר. תפקידו העיקרי להגן על ציבור החוסכים והמבוטחים וגם על יציבות החברות.

ההשלכות המסוכנות על יציבותן של חברות הביטוח שמכרו ומוכרות פוליסות עם הבטחת תוחלת חיים לא נעלמה מעיני המפקח. במשך חמש השנים האחרונות ישבו המומחים של המפקח על המדוכה הבוערת. תוך כדי בדיקתם גילו גם שאף מדינה בעולם לא מספקת פוליסה עם הבטחה שכזו.

גם מבטחי המשנה בעולם לא מוכנים לבטח את חברות הביטוח בישראל בגין המוצר המשונה והמיוחד לנו, שנמכר לצעירים שאיתם סוגרים חוזה לעשרות שנים קדימה. עוד התברר שיש עליה משמעותית מאד בתוחלת החיים שעלולה לטרוף את כל מודל ניהול הסיכונים שחברות הביטוח ערכו ועורכות לנוכח מכירת פוליסות שמבטיחות מקדם קצבה.

לפני נתוני האוצר, מאז העדכון האחרון של טבלאות התמותה בשנת 2008 התברר שחלה עלייה בתוחלת החיים. שנה אחת אצל נשים וכשנתיים אצל גברים. לכאורה, שינוי מזערי. אך כשמדובר בתוחלת חיים השינוי הוא דרמטי כאשר לוקחים בחשבון את ההשלכות על תשלום הקצבאות והעתודות הכספיות הנדרשות מחברות הביטוח.

במסמך שפרסם המפקח על הביטוח מחודש יולי השנה שכותרתו "עדכון מערך ההנחות הדמוגרפי בקרנות פנסיה וביטוחי חיים" נכתב בין השאר בזו הלשון:

"חברות ביטוח המבטיחות מקדמי קצבה גם למבוטחים צעירים יכולות למצוא את עצמן בקשיים משמעותיים בבואן לקיים הבטחות אלו. הדבר מקבל משנה תוקף משום שלא ניתן להעביר סיכון זה למבטחי משנה. לפיכך, יש לבחון אם ראוי שחברות יציעו מוצרים המבטיחים מקדמים במתכונתם הנוכחית. לכל הפחות, ראוי להגביל מכירת מוצרים הכוללים הבטחת תוחלת חיים למבוטחים מבוגרים יחסית".

המפקח לא מוותר לחברות הביטוח ודורש מהן להקים עתודות כספיות נוספות לתשלום הפער שנוצר בין מקדם הקצבה שהובטח בפוליסה לבין מקדם שמשקף את תוחלת החיים הצפויה לאחר מועד הפרישה.

בפועל, מה שעלול להתרחש כתוצאה מעלייה בתוחלת החיים הוא, שהסכום שהתחייב המבטח לשלם לפנסיונר אינו מספיק ועל החברה להגדיל את העתודות שלה, הרבה מעבר לסכום שנחסך על ידי העובד עד למועד פרישתו לגמלאות.

כדי להמחיש את טיעוניו ותחזיותיו מביא המפקח בנייר העמדה את הדוגמה המספרית הבאה: מבוטח צבר עד לפרישתו מיליון ש"ח. אם הובטח לו מקדם 160 הוא יקבל מדי חודש קצבה בסך 1,000,000/160= 6,250 ₪.

בגלל העלייה בתוחלת החיים, מעבר לתחזית שנקבעה במעמד החתימה על הפוליסה לפני עשרות שנים, תידרש המבטחת לשנות את המקדם ל-200 למשל, וכתוצאה מכך תאלץ לעדכן את ההתחייבות שלה כלפי החיסכון שנצבר בסך מיליון ₪ ל 1,250,000 ₪ (6,250X 200 = 1,250,000).

התוספת של 250,000 ₪ אמורה להגיע מכספי החברה המבטחת ובעקבות תוצאה זו חושש המפקח לפגיעה ביציבות החברות. אשר על כן מציע המפקח בסכום נייר העמדה וגם קובע:

"יש לבחון אם ראוי שחברות ביטוח ימשיכו להגדיל את חשיפתן לסיכון אריכות חיים במתכונת הקיימת. לכל הפחות, יש להפחית את גורם אי הוודאות הגדול ביותר ממד הזמן על ידי מכירת מקדמים מובטחים רק לאלו הקרובים לגיל פרישה".

במילים אחרות, עד לסוף שנת 2012 יוכלו חברות הביטוח למכור את הפוליסות הללו עם מקדם מובטח. החל משנת 2013 לא תתאפשר מכירת פוליסות מסוג זה לצעירים אלא רק למבוטחים מגיל 55 הואיל ומגיל זה ניתן להעריך טוב יותר את השינוי בתוחלת החיים והסיכון הנלווה הוא נמוך בהתאמה.

בעקבות ההנחיה של המפקח קמה מהומה בענף הביטוח. ביטול פוליסת ביטוח מנהלים נחשב למוצר מוביל ורווחי לחברות הביטוח. לפי הערכות במשרד האוצר חברות הביטוח המובילות במשק עלולות לרשום הפסדי ענק בשנת 2012 כתוצאה ממהלך זה.

העמלות שהסוכנים מקבלים בגין מכירתן גבוה בעשרות אחוזים לעומת קרנות הפנסיה, שמרבית החוסכים מבוטחים באמצעותן, בעיקר לנוכח חקיקת חוק פנסיה חובה. דמי הניהול הגבוהים שגובות החברות עבור פוליסות אלו משמש מקור עיקרי להכנסות לצורך מימון הקצבאות המובטחות. על יסוד נתונים אלו גוברת ההערכה שחברות הביטוח עוד לא אמרו את המילה האחרונה. הן תצאנה למאבק בתוכנית המתגבשת של המפקח.

הבטחת תוחלת החיים בפוליסת ביטוח מנהלים הייתה למעשה הבונוס היחיד שעוד נותר לחוסך. חברת הביטוח לוקחת על עצמה את הסיכון במקום המבוטח. המפקח על הביטוח לא אוהב את הסידור הזה. הוא דואג ליציבות החברות ולהבטחת תשלומי הפנסיה של חוסכים לאורך עשרות שנים.

את מי להעדיף? קשה לענות תשובה החלטית. אם המפקח לא יתערב ויכריח את החברות להגדיל עתודות כספיות כדי לשלם לנו את הפנסיה עד יום מותנו, מצבנו יהיה רע ומר. גם ככה, כל השוק הפנסיוני תלוי על בלימה. אין ביטחון שלאחר יציאה לגמלאות נקבל קצבה ראויה שתאפשר קיום בכבוד.

כספי החיסכון מושקעים בשוק ההון לפי מדיניות הקרנות. הרפורמה בפנסיה העבירה את נטל הסיכונים על החוסך. גודל הקצבה מותנה בשיעור התשואה שמנהלי הקרנות יצליחו להניב בשוק ההון הבלתי יציב והבלתי צפוי.

עוד גזירה שהציבור נאלץ לבלוע. אולי הפעם היא לטובה. לך תדע.

קיראו עוד בנושא באתר משרד האוצר